#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. א אכל חדש לחם קלי וכרמל כמה לוקה ומדוע?	"<p dir=""rtl"">חייב שלוש. שאם היה כותב רק לחם וכרמל היתי יודע גם קלי ממה הצד דאין לומר משום שחייבים בחלה שהרי כרמל פטור ולא משום שלא נשתנה שהרי לחם נשתנה, אלא נכתב ליחד לו לאו ומדכתבו ביניהם ש""מ שעל כל אחד חייב בפני עצמו.</p>"	כריתות ה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. ב 'לעולם אל תהי ג&quot;ש קלה בעינך' למה (4)?	"שהרי <b>פיגול</b> אחד מגופי תורה ולא לימדו הכתוב אלא מגזירה שוה דאמר רבי יוחנן תני זבדא בר לוי נאמר להלן &quot;ואוכליו עונו ישא&quot; ונאמר כאן &quot;והנפש האוכלת ממנו עונה תשא&quot; מה להלן כרת אף כאן כרת. <p dir=""rtl"">א''ר סימאי שהרי <b>נותר</b> אחד מגופי תורה ולא לימדו הכתוב אלא מג''ש מאי היא יליף קדש קדש &quot;ואוכליו עונו ישא כי את קדש ה' חלל&quot; וכתיב &quot;ושרפת את הנותר באש כי קדש וגו.&quot; </p><p dir=""rtl"">אמר אביי הרי <b>בתו מאנוסתו</b> הן הן גופי תורה ולא לימדה הכתוב אלא מג''ש דאמר רבא אמר לי ר' יצחק בר אבדימי אתיא &quot;הנה&quot; &quot;הנה&quot; לאיסורא אתיא &quot;זמה&quot; &quot;זמה&quot; לשרפה. </p><p dir=""rtl"">אמר רב אשי הרי <b>נסקלים</b> הן הן גופי תורה ולא לימדה הכתוב אלא מג''ש דתניא נאמר כאן &quot;דמיהם בם&quot; ונאמר באוב וידעוני &quot;דמיהם בם&quot; מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה.</p>"	כריתות ה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. ג המפטם את השמן והמפטם את הקטורת ללמוד בו או למסרו לציבור, לחצאין, האם חייב, ומנין. ומה דין הסך השמן	"ללמוד או למסרו לציבור פטור דכתיב גבי מפטם את הקטורת &quot;לא תעשו לכם&quot; אבל למסרו לציבור מותר, ויליף שמן &quot;מתכונתו&quot; מ&quot;מתכונתה&quot; של קטורת. <p dir=""rtl"">לחצאין בשמן פטור דכתיב &quot;ובמתכונתו לא תעשו <u>כמוהו</u>&quot; דוקא כמוהו, אבל בקטורת חייב דכתיב &quot;והקטורת אשר תעשה&quot; כל שתעשה וקטורת הרי באה חצי שחרית ומחצה בין הערבים, וע' לקמן ו: דעת חכמים כך {ויכול גם לפטמה למקדש לבוקר ולבין הערבים בלבד} אבל דעת רשב&quot;ג שרק לחצאים דהינו חצי בכל הקטורת השנתית חייב דאחת לששים או שבעים שנה היתה באה לחצאים ולשליש או לרביע לא שמע.</p><p dir=""rtl"">הסך שמן שעשה פטור ואין חייבים אלא על שמן שעשה משה.</p>"	כריתות ה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. ד האם קנה בושם מחציתו חמישים ומאתים או חמישים ומאתים ממש, ומנין? ולמה קנמן בשם נאמר בצורה של מחצה חמישים ומאתים? ומאי &quot;בד בבד&quot;?	"קנה בושם הוא רק מאתים חמישים דאם היה מחציתה היה כתוב קנמן בשם וקנה בשם מחצה ומחצה חמשים ומאתים. <p dir=""rtl"">קנמן בושם כתיב ביה מחציתה ללמדנו שיש לשוקלו בפעמים ונפ&quot;ק בהכרעות והקב&quot;ה יודע הכרעות וש&quot;מ ששוקלים עם הכרע ולא עין בעין. </p><p dir=""rtl"">אם כן &quot;בד בבד&quot; ללמדנו שלא יניח משקל במשקל וישקול.</p>"	כריתות ה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. ה כיצד שם את השמן עם העיקרין בשמן המשחה. ואלו ניסים נעשו בשמן המשחה?	"<p dir=""rtl"">ר' יהודה אומר ששולק השמן עם העיקרין, א""ל ר' יוסי שאף לסוכן אין מספיק אלא שולק העיקרין במים ומציף את השמן והשמן קולט את הריח. א""ל ר' יהודה וכי זה הנס היחיד והרי היו עוד ניסים תחלתו לא היה אלא י''ב לוג ובו נמשח המשכן וכליו ואהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים וכולו קיים לעתיד לבא שנאמר ""שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם"" זה בגימטריא י''ב לוגין, וכמו שזה נס כך זה. </p>"	כריתות ה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה: א כה&quot;ג בן כה&quot;ג האם צריכים למשחו ומנין, ומה הדין במלך בן מלך ומנין. האם מלכי ישראל נמשחים ומנין. והיכן היו יוצאים מהכלל?	"כה&quot;ג בן כה&quot;ג טעון משיחה דכתיב &quot;והכהן המשיח תחתיו מבניו&quot;.<p dir=""rtl"">מלך בן מלך אין מושחים דכתיב &quot;למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו&quot; ירושה הוא לבניו, אבל אם יש מחלוקת אינו יכול להוריש לבנו אלא צריך למשוח את הבן דכתיב &quot;בקרב ישראל&quot; כשיש שלום בישראל. </p><p dir=""rtl"">מלכי ישראל אין נמשחים דכתיב &quot;קום משחהו כי זה הוא&quot; זה טעון משיחה ואין אחר טעון משיחה. </p><p dir=""rtl"">את שלמה משחו מפני המחלוקת כנ&quot;ל, את יהוא משחו מפני מחלוקת יורם בן אחאב אבל באפרסמא דכיא, את יהויחז משחו באפרסמא דחיא {שכבר גנזו את שמן הקטורת עם הארון}, מפני יהויקים שהיה גדול ממנו {אבל הוא היה ממלא מקום אבותיו}.</p>"	כריתות ה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה: ב כיצד משיחת המלכים והכהנים. והאם קודם יוצק או קודם מושח את הכהנים ומדוע?	"מלכים מושחן כמין נזר וכהנים כמין כי. <p dir=""rtl"">איכא תנא אחד שסובר שקודם יוצק שמן על ראשו ואח&quot;כ נותן בין ריסי עיניו כמין כי שנאמר &quot;ויצוק שמן על ראשו&quot;, וחד תנא סובר שקודם מושח בין ריסי עיניו ואח&quot;כ נותן על ראשו שמשיחה יש גם בכלים.</p>"	כריתות ה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה: ג היכן ישבו לאהרן הטיפין משמן המשחה והאם מעלו בזה?	"<p dir=""rtl"">כמין שני טיפין ישבו לו בזקנו וכשהוא מספר עולות ויושבות בעיקרי זקנו. משה חשש שמעל יצתה בת קול ""כטל חרמון"" כמו שבטל אין מעילה כך בשמן היורד על הזקן, ועדין אהרן חשש אולי הוא מועל יצתה בת קול ""הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד"" כמו שמשה לא מעל כך אהרן.</p>"	כריתות ה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה: ד אלו דברים בסוגין איתא שסימנא מילתא (4)? [ומה אמר רב משרשיא לבניה (5)?] י	"אין מושחים את המלכים אלא על המעין כדי שתמשך מלכותם שנאמר ויאמר המלך וכו' והורדתם אותו אל גיחון. <p dir=""rtl"">אמר רב אמי מי שרוצה לדעת אי משכא שתא ידליק נר בעשרת הימים שבין ר&quot;ה ליוה&quot;כ בבית שאין בו רוח ואם משיך נהוריה ידע דמסיק שתיה, מי שרוצה לדעת אם יצליח בעסקיו יגדל תרנגולא אם משמין ידע שמצליח, מי שרוצה לצאת לדרך ורוצה לדעת אם יחזור יכנס לבית חשוך ואם יראה בבוא דבבואה ידע שיחזור, ולאו מילתא היא דלמא חלשה דעתו ומתרע מזליה.</p><p dir=""rtl"">אמר אביי יהא רגיל איניש למיכל בריש שתא קרא ורוביא כרתי סילקא ותמרי.</p><p dir=""rtl"">א''ל רב משרשיא לבניה כי בעיתו למיזל למגמר קמיה רבכון גרוסו מעיקרא מתני' והדר עולו קמי רבכון, וכי יתביתו קמי רבכון חזו לפומיה דרבכון שנאמר &quot;היו עיניך רואות את מוריך&quot;, וכי גריסיתו שמעתא גרוסו על מיא דכי היכי דמשכי מיא תמשוך שמעתכון, אקילקי דמתא מחסיא ולא אפדני דפומבדיתא, טב גילדנא סריא למיכל מכותחא דרמי כיפי.</p>"	כריתות ה:		
